פסק-דין בתיק תא"מ 41988-09-11 - פסקדין

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעה קצרה של הנהגים ברכבים שהיו מעורבים בתאונה נשוא התביעה ועדיהם.

התביעה הינה תביעה לשיבוב בסך של 3,000 ש"ח שהוא הסכום ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונה מיום 13.1.11.

התאונה ארעה בעת שביקשה הנהגת ברכב התובעת מ.ר. 6257357 (להלן: "הרכב") לצאת מקניון לב המפרץ ולהשתלב בכביש הראשי לכיוון דרום. במקום יציאתה, קיים מסלול לפניה ימינה לצורך ההשתלבות כאשר קודם להשתלבות, מצוי במקום תמרור עצור/מתן זכות קדימה. באותה עת, נסעה בכביש הראשי משאית מ.ר. 1064200 שהיתה נהוגה על ידי מר  אטיאס (להלן: "הנהג") והשימוש בה  מבוטח על ידי הנתבעת, ואשר מעט קודם לארוע התאונה הנטענת, עמד ברמזור אדום ומשהתחלף הרמזור, החל בנסיעתו.

לטענת הנהגת ברכב בעת שהמתינה בעצירה מוחלטת קודם להשתלבות בכביש הראשי, חלפה על פניה המשאית אשר לפניה נסע אוטובוס ולפתע סטה חלקה האחורי של המשאית לכיוון הרכב ופגע עם חלקו האחורי ימני בפינה שמאלית קדמית של הרכב.  כתוצאה מהפגיעה, נגרמה שריטה ומעיכה של הכנף השמאלית הקדמית וכן פגיעה קלה בפגוש.

לעומתה טוען הנהג במשאית כי הוא היה בנסיעה ישרה בכביש ישר, לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק, וכי לא חש בכל פגיעה ברכב כלשהו.  הנהג אישר כי מעט לאחר שחלף במקום, עקף אותו הרכב והנהגת ביקשה שיעצור מאחר והמשאית פגעה ברכבה.

התובעת העידה מטעמה את הנהגת וכן את אחותה שנסעה עימה ברכב ושתיהן תארו בעדותן באופן דומה את ארוע התאונה. שתיהן טענו כי הרכב היה בעצירה לפני קו העצירה המסומן על מסלול נסיעת הרכב בעיקול ימינה, וכי הפגיעה ארעה כתוצאה מסטיה של אחורי המשאית  אל עבר הרכב.

שתיהן אף העידו כי נהג מונית שחלף במקום ראה את ארוע התאונה ואף צפצף לנהג המשאית וביקש ממנו שיעצור מאחר ופגע עם המשאית ברכב. נהג המונית לא הוזמן לעדות מאחר והנהגת לא ביקשה את פרטיו והוא המשיך בנסיעתו מבלי לעצור.

שתיהן העידו והדבר אושר על ידי מר אטיאס, כי לאחר שהמשאית נעצרה והן ניגשו לשוחח עימו, הוא הפנה אותן למקום עבודתו ושם הוצע להן על ידי המעביד של הנהג כי הרכב יתוקן במוסך מטעם המעביד מבלי לערב את חברות הביטוח, דבר שבסופו של יום לא יצא לפועל, בשל עלות התיקון.

לאחר שמיעת העדויות בפני ולאור ההסדר הדיוני המוסכם, אני קובעת כי שני הצדדים תרמו לארוע התאונה.

לא שוכנעתי בטענת הנהגת, על אף שנתמכה בעדות אחותה, כי היא היתה בעצירה מוחלטת לפני קו העצירה שכן, במצב דברים כזה לא ברור כיצד יכול חלק כלשהו של המשאית לפגוע ברכב מבלי שתהיה סטיה של ממש של המשאית ממסלול נסיעתה. לא נטען כי המשאית סטתה באופן ממשי ממסלול נסיעתה והדבר גם אינו סביר שכן במקרה כזה הרכב היה נפגע מחלקים קדמיים יותר של המשאית ולא רק מחלקה האחורי.

סביר יותר בעיני שהנהגת היתה במהלך "גלישה" איטית לצורך השתלבות בכביש הראשי או כי עצרה את רכבה במקום שהוא קדמי יותר מקו העצירה ובאופן שפינת רכבה בולטת במעט לתוך מסלול הנסיעה הימני בכביש הראשי. יחד עם זאת, אני מוצאת לנכון ליחס אשם לנהג המשאית שכן, גם במצב דברים כזה, סביר כי הפגיעה שנגרמה לרכב, נגרמה כתוצאה מכך שהמשאית נסעה בצידו הימני ביותר של מסלול נסיעתה ומתוך חוסר תשומת לב לכך כי קיים רכב המבקש לצאת ולהשתלב במסלול הנסיעה. נהג המשאית לא טען שהרכב התפרץ באופן מפתיע שכן למעשה כלל לא הבחין בו ואף לא חש בפגיעת הרכבים.

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 1,850 ש"ח בצירוף אגרת משפט ששולמה בסך 355 ש"ח וכן שכר טרחת עו"ד בסך  900 ש"ח.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק  מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,  כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: